פסק-דין בתיק ת"א 3180-08

1.         התובע, יליד 1.4.1970, מנהל לוגיסטיקה ורכש אצל הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") נפגע לטענתו בשתי תאונות בהן סבל נזקי גוף, האחת ארעה ביום 19.10.06 (להלן: " התאונה הראשונה"), והשניה ארעה ביום 26.6.07 (להלן: " התאונה השנייה").

2.         התאונות אירעו במהלך עבודתו של התובע במחסן הנתבעת בעת הרמת קרטונים. על פי הנטען, גבו של התובע (ע"ש מותני) "נתפס" בעת שנשא קרטוני סחורה שכללו חוברות ותקליטורים מיצור הנתבעת.

3.         המחלוקת שבין הצדדים נוגעת לשאלת החבות וגובה הנזק.

התאונות

4.         הנתבעת עוסקת ביצור ושווק מוצרי תוכנה. התובע התקבל לעבודה כמנהל מחסן ולוגיסטיקה והיה מטפל בסחורה שהיתה מתקבלת במחסן ממחלקת הייצור ואף בהוצאת הסחורה לצורך שווקה או שילוחה בין היתר גם לחו"ל.

5.         לטענת התובע תהליך העבודה התבצע למן קבלת קרטונים מלאים בסחורה ממחלקת הייצור שהיו מונחים על עגלות כשעל כל עגלה היו מונחים כ-10 קרטונים. התובע והמחסנאי היו אורזים את הקרטונים עם סרט דביק ושוקלים כל קרטון, ולצורך כך היו צריכים להרים את הקרטונים ולהעבירם לשטח אחר לאחר האריזה. לעיתים קרובות היה מתבצע שילוח הסחורה במכולות, שאז היו צריכים להעביר את המכולה, שהייתה מונחת על המלגזה ואילו התובע והמחסנאי היו תומכים במכולה ידנית בהעברה מהמשאית למחסן שם היו צריכים להכניסם אחד אחד באופן ידני לתוך המכולה. למעשה  טופלה כמות של 100-700 קרטונים כשמשקל כ"א מהם נע בין 6-40 ק"ג.

6.         לגרסת התובע ביום 10.10.06 בשעות הבוקר המאוחרות הרים חפץ כבד כנ"ל וחש בגבו. הוא הודה כי לא חש סוביקטיבית בעת הפגיעה כי מדובר בפגיעה משמעותית ולכן לא דווח על תאונה זו לאיש והמשיך בחריצות לבצע משימותיו ואף לא נעדר מהעבודה.

7.         התאונה השניה כאמור ארעה ביום 26.6.07. לגרסת התובע בשעות הבוקר של אותו היום סמוך לשעה 10.15, נדרש גם כן להרמת חפץ שהם קרטונים אלא שהפעם פגיעתו היתה משמעותית יותר והוא נזקק למנוחה של שבועיים וטופל ע"י זריקות.

התרחשות התאונות בפועל

8.         על פי עדותו של התובע בנוגע לתאונה הראשונה משום הפגיעה הקלה המשיך אמנם בעבודתו אולם נזקק בסמוך לאירוע, לטיפול רפואי שבמסגרתו בוצע לו צילום CT   שלאחריו טופל תרופתית וקיבל טיפולי פיזיוטרפיה. העדר הדווח נעוץ באופיה הקל של הפגיעה ומחמת שלדבריו המשיך בעבודה ורק אח"כ פנה לטיפול. וכפי שהסביר:

"אני זוכר שזה נאמר בע"פ. ברגע שקורה מקרה כזה שאת מרימה ארגז ואת חשה כאבים, אין לך בחברה אולטרסאונד או מכון רנטגן שאת יכולה להבדק."

(ראה עמ 21 לפר')

9.         התאונה השניה שהייתה קשה יותר לדברי התובע, ארעה ביום עבודה עמוס, שבו טופלו 300 משטחים בעלי 10 קרטונים כל אחד. יחודו של אותו היום היה לדבריו בכמות הסחורה הגדולה ולכן הלין בפני מנהל התפעול הממונה עליו, על חסר בכ"א כדי להתמודד עם המצב שנוצר. בין השניים נוצר דין ודברים בעניין אולם התובע הכחיש כי עזב את העבודה באותו יום בשל הויכוח הנ"ל אלא לדבריו נאלץ לעשות כן בשל כאבים שחש בגבו .

10.        אין חולק כי התובע דווח למל"ל על התאונה השניה בלבד ולדבריו כשהגיע אל הנתבעת לאחר קרותה לא עלה בידו לקבל שיתוף פעולה מצידה בחתימה על הטופס המתאים בין היתר לא נענה משום שנציגיה היו בשלב של העתקת מקום המפעל.

11.        לטענת הנתבעות לא נפגע התובע בשום תאונה שהיא אצל הנתבעת ותיאוריו הם פרי דמיונו שנובעים ממניעים אישיים הקשורים לויכוח הנ"ל שפרץ בינו למנהלו ולנוכח העובדה כי הנתבעת העתיקה מקום עיסוקה מבצרה לכרמיאל ואילו התובע בחר מרצונו שלא להצטרף למעבר שהוצע לו.

12.        אין חולק כי לא היו עדים לשתי התאונות שארעו לתובע. בכל הנוגע לתאונה הראשונה נטען כי תיאורו של התובע אינו אמין ואינו הגיוני באשר אם אכן חש בכאב כלשהו היה משתף את עוזרו הצמוד או מנהליו או לפחות היה מתיישב וחדל מעיסוק. עוד נטען כי דווקא מהתיק הרפואי עולה כי עוד עובר למועד התאונה הנ"ל (19.10.06) סבל התובע מכאבי גב ואין מדובר באירוע ספציפי של הרמת ארגז ספציפי.

13.        כמובהר, בהעדר עדים לתאונה עומדת גרסת התובע כעדות יחידה של בעל דין כמעט ללא סיוע. על פי הצהרתו של עד ההגנה מר לאוניד איסרוב (להלן: "לאוניד") ששימש אז כמנהל היצוא אצל הנתבעת ומנהלו הישיר של התובע, לא דווח לו ע"י התובע על האירוע והוא המשיך לעבוד כרגיל. אמנם התובע העיד מטעמו את עוזר מנהל התפעול, כפי שיובהר להלן אשר תמך בטענות התובע באשר לתהליך העבודה אצל הנתבעת, אולם, בעדות זו ככל שנמצאה אמינה היה כדי חיזוק קל ביותר של גרסת התובע.

14.        בחוו"ד מומחה ביהמ"ש ועל פי המסמכים הרפואיים שהיו בפניו עולה תמונה על פיה עוד קודם לתאונה הראשונה, במרחק זמן, סבל התובע מכאבי גב הן בשנת 88 והן בשנת 03 עת התלונן על כאבי גב. יחד עם זאת החל מיום 6.11.06 (כשבוע לאחר המועד הנטען לתאונה הראשונה) התלונן על כאבי גב תחתון הנמשכים כ-4 ימים, כך ב-6.11.06 וביום 30.11.06 בוצע צילום CT ונמצאו בלטי דיסק בחלויות L2'L3'L4'L5. ביום 19.12.06 התלונן שוב בפני רופא קופ"ח על כאבי גב תחתון הקורנים לרגל ימין. כאן יצוין כי מומחה ביהמ"ש אינו חולק על דבר התרחשות שתי התאונות ואף קובע נכות צמיתה לכל אחת מהן בשיעור שווה.

15.        אני דוחה את טענת ב"כ הנתבעות כי לא עלה בידי התובע להוכיח את התרחשות התאונה הראשונה. ודוק, התובע לא הרחיב גרסתו וטען לנזקי מיקרוטראומה אלא שחלף החפץ שצוין בכתב התביעה טען לקרטון שהרים ושהיה אחד מיני רבים שהרים באותו היום. עדותו של התובע, לענין נסיבות התאונה היתה אמינה עלי.